אלימות מינית? הכתובת על הקיר
דר לייטמן צילוטם טים נוקס
תסלחו לי, אבל כשכל פרסומת נוטפת מין ואלימות, כשכל מילות להיט מהדהדות שפה בוטה וגסה, כשכל דיווח משתלט על הלך הרוח ויוצר שיח חברתי מחניק, מסקר בחזרתיות את פרטי המאורע החריג והסנסציוני – אז אפשר להודות בפה מלא על גורם החולי העיקרי בחברה: כלי התקשורת והאקלים ה"תרבותי" שהם מייצרים. את מגמת ההפגנות והשביתות, הגינויים וההוקעות, צריך לנתב אל כלל אנשי התקשורת, כל אותם אנשי התעשייה שנותנים יד לכל היצירות הרומזות למין אלים, או בכלל נותנות גושפנקא לדוגמאות רעות לדור הצעיר והמבוגר כאחד.
אין כאן שום צדקנות. הנטייה לקיום יחסי מין היא נטייה יסודית, צורך גופני טבעי הנמצא בכפיפה אחת עם הצורך לאוכל, לדוגמה. אנחנו אנשים בריאים, בוגרים, מבינים את ההנאה והמשיכה לדבר, את הצורך בתענוג ובשחרור לחצים. אבל בשום אופן אין מקום לאונס, לזלזול באישה, לאלימות בוטה.
היצר שלנו רע מנעוריו, הוא גדל וגדל ללא הרף, וללא כל חינוך ותרגול, ללא הסברה ומודעות האגו הופך חסר רסן. לכן כמעט ואין מקום להאשים דור שגדל על דוגמאות מעולם התרבות, שמחקה את מה שעיניו לוכדות בכל רגע. מה אנחנו רוצים מאדם שהוא תוצר של החברה?
והשאלה העיקרית היא איך אנחנו יכולים להפוך את יחסי הכוחות, כך שהחברה תכתיב לתקשורת ולא להפך? איך התקשורת תשרת את החברה?
השינוי לא יקרה מהיום למחר, הוא יסודי, הוא מתחיל בהבנת הבעיה משורשה. הצעד הנכון בשלב זה הוא לתעל את התנועה החברתית שצומחת מלמטה להתמקד בניקוי הרפש ולרפא את החברה מהדוגמאות השליליות. נשים רגישות יותר למצב. הן חזקות יותר מגברים ואם הן יפעלו בהתמדה – אז כל גבר, בעיקר גבר, יחשוש לפגוע באישה. החרדה הפנימית שתתעורר בו תעזור לו לשלוט על הרגשות האכזריים שבו, לווסת את האגו שלא יודע שובע. נשים צריכות להכיר בכוח הפנימי שלהן ולהשתמש בו בחכמה.
בשלב הבא אפשר יהיה להתחיל לדבר על חינוך, על שימוש נכון ומושכל בכלי התקשורת – ככלים, כאמצעים לבניית קשר בריא ונכון, לפיתוח יחס אוהב והדדי, לעידוד התחשבות וכבוד, וליצירת קשר עמוק בכל רובדי היחסים בין בני האדם. כן, גם במין.
אבל בינתיים, אסור לנו להירגע ולחכות עד לאירוע המזעזע הבא. עלינו להמשיך ולפעול כאילו הבית עולה באש והיקרים שלנו בתוכו.
הכותב הוא הרב ד"ר מיכאל לייטמן
