תומר שרון: מפרגן לביבי כמו שאני מפרגן למיידוף
תומר שרון צילום אופיר אייב
תומר שרון, אחד הקולות היותר שפויים בשיח שמתנהל בימים אלה ברשתות החברתיות, יישאר בעיני כל מי שגדל בשנות ה-90 כשחקן הכי פרוע בפלטפוס (מעין גרסה מוקדמת של טל פרידמן), אבל כמו שניתן להבין מהשיחה איתו, זה לא שהוא נהיה פחות תזזיתי, זו המדינה שלנו שנראית אעפס די מטורללת.
"אנחנו כבר כמה שנים טובות במלחמת אזרחים", הוא אומר בפתח השיחה שלנו וממהר להסביר. "כל מי שגר בין הירדן לים מגיעה לו אזרחות, כולל הפלסטינים, אז ברמה הזו בוודאי יש לנו מלחמה עם חלק מהאזרחים, אבל גם בתוכנו יש מלחמת אזרחים עקובה מדם שכבר גבתה שני הרוגים: ראש הממשלה יצחק רבין רבין ואמיל גרינצווייג. מאז רבין אין מנהיג בשמאל שלא חושש לחטוף כדור בגב אם ילך נגד ארץ ישראל השלמה. הפחד הזה גרם לכך שהשמאל איבד את הזהות שלו והוא מחקה את הימין".
זה לא סוד שאתה משלם מחיר על ההזדהות הפוליטית שלך.
"ברור, כבר שנים. אני מניח שאם הפגיעה הייתה קשה הייתי מפסיק, אבל בינתיים זה מחיר שאני מוכן לשלם".
קשה יותר להזדהות לאמן מהצד השמאלי של המפה הפוליטית?
"ברור כי מהצד הימני התגובות אלימות ומהצד שלנו לא".
מה התגובה הכי אלימה שקיבלת?
"איימו על החיים שלי וקיבלתי מכות מפעילי ימין רק בגלל שהבעתי את דעתי השמאלנית".
ראיתי באינטרנט שיחה יפה שלך עם חנן לדרמן מפלטפוס שחזר בתשובה. לפי מה שנראה על המסך אתה מאמין בדיאלוג עם הצד השני.
"ברור. אני מדבר עם כל אחד ומופיע בכל מקום, כולל בשטחים. לא חתמתי על המכתב של איתי טיראן שקרא לחרם על ההתנחלויות ואכלתי הרבה חרא על זה".
אז למה עשית את זה?
"כי למרות שאני נגד מפעל ההתנחלויות אני לא יכול לנתק את עצמי ממנו, לכן אני מדבר עם כולם. אני משתדל לא לחסום אף אחד, כולל את אלה שמקללים אותי. אגב, רובם הופכים די מהר לחברים שלי. לא רק ברשת אלא בחיים עצמם. אמנם הסבלנות שלי קטנה עם השנים אבל אני עדיין אחד השמאלנים שמדבר עם הכי הרבה ימניים".
אברי גלעד ועירית לינור עברו צד. יש סיכוי שגם אתה תעבור?
"לא. אני בטח לא אהפוך לימני וקיצוני כמו אברי".
כשאני מנסה להבין מה מפריע לתומש בשלטון נתניהו הוא מדבר על התלהמות והתבהמות של השיח. "ביבי שולט בתודעה הציבורית", הוא אומר. "כל ביטוי שלו ושל עושי דברו הופך מייד לקלסיקה של השיח – מ'חמוצים' ו'שכחו להיות יהודים' ועד אנרכיסטים, שאגב מי שיקרא את ההגדרה המילונית של אנרכיסטים יראה שאין קשר בין זה לבין המפגינים בבלפור. הוא שולט בשיח כי הוא מאסטר".
לפחות אתה מפרגן לו.
"אני מפרגן לו כמו שאני מפרגן לברני מיידוף. לשניהם יש מאסטר בנוכלות".
למי אתה הולך להצביע?
"אני לא יודע. אין ממש מנהיג בשמאל. הייתה לרגע תקווה בשמאל עם כחול לבן והיא התבדתה. למרות שהם ניצחו פעמיים את הבחירות איכשהו ביבי עדיין ראש ממשלה. זה הזוי".
מה אתך? לא רוצה לרוץ לפוליטיקה.
"היו לי שתי הצעות, אבל ויתרתי כי אין לי את הכוח הנפשי לדילים פוליטיים. יאכלו אותי בלי מלח".
ממה אתה מתפרנס בימים אלה?
"אני מופיע הרבה לילדים עם שעת סיפור, משחקים וכמובן דיבור על סדרת הלהיט 'צוות הצלה' שבה אני משחק. זה להיט גדול לאחרונה וזה עובד כמו קסם".
הפנייה שלך לילדים באה מתוך רצון לפגוש קהל או פרנסה?
"זה כיף גדול ואני רוצה להמשיך את זה בלי קשר לקורונה ופרנסה. ברור שהלחם והחמאה שלי זה תיאטרון הבימה, אבל הוא לא פעיל".
ראיתי את גילה אלמגור מנשקת את הבמה. אתה גם היית מנשק אותה? בהסכמה כמובן…
"אני לא מנשק את הבמה, המצלמה או ידיים של במאי".
אי אפשר לסיים את הראיון בלי לשאול מתי פלטפוס מתאחדים? אחרי שזהו זה חזרו גם אתם יכולים לעשות קאמבק.
"האמת שנפגשנו וניסינו לעשות משהו, אבל זה לא עבד. הרגיש כמו מרק מחומם, אז נאלץ לאכזב את המעריצים ולהישאר עם הזיכרונות".
