העסקים העצובים בביאליק
עסק להשכרה. צילום המגזין רג
"גם לפני הקורונה היה קשה להתפרנס, אבל עכשיו צריך להיות לא שפוי בשביל להפעיל עסק בביאליק", כך אומר אחד הסוחרים בעיר שביקש להישאר בעילום שם. לדבריו, בחודשים האחרונים עסקים רבים נקלעו לקשיים וחלק מחבריו נאלצו לסגור.
"זה עצוב לראות מה קרה לרחוב הזה, שפעם קראו לו הדיזינגוף של רמת גן", אומר בעל העסק הוותיק. "חנקו את הרחוב, תמיד יש פה פקקים, אין חניה ואף אחד לא רוצה להגיע".
אתה גם קרוב להרים ידיים?
"למזלי החנות שלי ולא בהשכרה, אחרת מזמן הייתי סוגר".
מה העירייה יכולה לעשות כדי להעיר את העסקים?
"שמע, זו שאלה קשה כי זה לא הכל באחריות העירייה. זה כל המדינה. לאנשים אין כסף ואין מצב רוח לקניות. בתקופה הזו לפני החגים היו לי פה תורים לפני החנות ועכשיו ריק. עכשיו שתיים ומהבוקר לא נכנס אדם אחד לחנות. זה טירוף".
בהמשך הרחוב פגשנו את ניצה כהן, תושבת חדשה בעיר, שאמרה לנו כמה משפטים שיכולים אולי להסביר מדוע הלקוחות מדירים את רגליהם מהרחוב: "למרות שיש פה עצים עדיין חם כי הרחוב חנוק. מלא עשן מכוניות. אני הייתי סוגרת את הרחוב ועושה ממנו מדרחוב כמו בנחלת בנימין. מבטיחה לך שהלקוחות היו חוזרים כי בסך הכל יש כאן פוטנציאל".
יו"ר האופוזיציה, חגי אשר, שלח בתחילת הקורונה מכתב לראש העירייה ובו הצעה להקים קרן עירונית לטובת עסקים בעיר. עד כה הוא לא קיבל תשובה למכתב. לדבריו, "אין מדיניות ברורה בנושא עזרה לעסקים בעיר. בסיור שערכתי בביאליק ראיתי למעלה מ-20 עסקים סגורים. המצב הזה מעיד על חוסר מנהיגות שאמורה להחזיר את ביאליק לימיו היפים".
