הרווח שלו – ההפסד של כולנו
נטלי פורטי. צילום יואב גורן
אני מאחלת לזאב רווח עד 120, ולמרות שאני לא חובבת הז'אנר אני בהחלט יכולה לכבד את דעתם של אנשים שבאים לקולנוע כדי להאביס את תודעתם בבורקס טוב. מכאן ועד להעניק רחוב לאיש ששמו נקשר בתופעות טרום ימי מי טו המרחק רב. מה הצעד הבא? כיכר אבגי? בית ספר גולדבלט? ולפני שיקפצו עליי עורכי דינו של רווח, אוהדיו ומוקיריו, אני מודעת לכך שהאיש לא הורשע, ומבחינה משפטית הוא זך כשלג. אבל במבחן הציבורי – מבחן הרחוב אם תרצו – הוא עדיין מקושר ומתויג לתופעה פסולה. מהסיבה הזו בלבד יעשה טוב ראש העירייה אם ירד מהעץ הגבוה עליו טיפס ויודיע שהוא קורא רחוב על שמה של המשפטנית הדגולה רות גביזון שהלכה לעולמה והותירה שובל ארוך של עשייה מפוארת ללא רבב.
יש משהו באמירה שרחוב צריך להיות מקובל על כל שכבות העם ולא להיות שנוי במחלוקת.
אני כאישה לא הייתי גרה ברחוב רווח וגם אם הייתי צריכה לעשות עיקוף גדול הייתי עושה זאת ובלבד שלא אעבור ברחוב שגורם לי אי נוחות.
צר לי על רווח שנשאב לסערה המיותרת הזו. אולי היה מקום להמתין למותו כדי לדון בכך ולא בפניו? מצד שני, בעידן שבו מנופפים מול הגברת הראשונה בבלונים דמויי איברים זקורים דיון על המותר והאסור בגבולות השיח המיני ממש מתבקש וסליחה על הקלישאה המתבקשת אבל זה הרווח האמיתי שלנו.
