עלייתה ונפילתה של ספיר ניסני ומה הלקח משתיקת הפמיניסטיות?
את ספיר ניסני הכרתי במסגרת עבודתי העיתונאית. היא הייתה אז פוליטיקאית מתחילה ששובצה גבוה ברשימה של מועמדת לראשות העיר.
כבר בראיון הראשון שלה היה ברור שלמרות גילה הצעיר אי אפשר לערבב אותה ולהוציא ממנה כותרות מביכות. היא שלטה כל כך בראיון שלא היה ברור מי המראיין ומי המרואיין.
בצד הכישרון והכריזמה שהתפרצו מתוך גופה הצנום התפרצו גם תופעות פחות חיוביות כמו נטייה לריב עם פעילים במטה ונטייה מרדנית כלפי כל סמכות – קטנה כגדולה. הנטייה הזו גרמה לכך שבמהלך הקמפיין היא נפלטה מהמטה.
אני זוכר שיחה שלי עם אחד הפעילים במטה שבה ניסיתי לתהות על המהלך. אני סברתי שמדובר בפרי בוסר פוליטי והוא חשב שזו הצרה הכי קטנה שלה. "המאמן שלי היה אומר לי: 'אני יכול ללמד אותך הכל חוץ מגובה. אני לא יכול ללמד אותך להיות גבוה. או שנולדת עם הגנים האלה או שלא'. יש דברים שאי אפשר ללמד סוס פרא כמו ספיר. כמו שהיא לא שאלה אף אחד כשהראתה לעולם בגאווה את בית השחי השעיר שלה וקראה לנשים אחרות לא לגלח, כך אי אפשר לאלף אותה באף נושא. זה הטיפוס שיגיד הכל בשביל כותרת ויעשה הכל בשביל להשיג את 15 דקות התהילה שלו".
ספק אם גם הפעיל הפוליטי המנוסה כל כך, עם טביעת העין המדויקת כל כך, היה יכול לדמיין ש-15 דקות התהילה של ספיר יסתיימו מאחורי סורג ובריח, אבל אותי עניינה דווקא האמירה שלו על בית השחי הלא מגולח, שמאחוריה עמדה זקופה רוח פמניסטית לוחמנית.
האם ייתכן שהעובדה שהיא חובקה על ידי פמניסטיות עם שיער מתפרע ומחשבה פרועה עוד יותר, גרמה לכך שקולן נדם לנוכח גזר הדין?
האם אותן פמניסטיות ששחטו את אביה של עדי ביטי ואת משה אבגי שקיבלו עבודות שירות נכנסו לבידוד תקשורתי דווקא ביום שחברתן נשלחת – בלי הרבה כבוד ועם פחות מכך שכל – לכלא הדרים?
אפילו הפרקליטות, שספגה ארטילריה כבדה בשתי הפרשיות שהזכרתי, יצאה ללא פגע כשביקשה להסתפק בעבודות שירות ולא בכלא. זה לא עזר לה, כי כמו בהתנהלות שלה בקמפין הבחירות המקומי, גם כאן ספיר הייתה משוכנעת שהיא תהנדס את המערכת, עד שבא בית המשפט ויישר אותה, או לפחות השאיר את העבודה הזו לסוהרות של הדרים שקיבלו לימון חמוץ במיוחד.
אז מה הלקח מהפרשה של ספיר ניסני? נדמה לי שיש לא מסקנה אחת אלא שלוש מסקנות מהדהדות.
1. לא כל כוכב תקשורת עולה גם מצליח להישאר בשמיים.
2. לא כל מי שחושפת בית שחי שעיר היא פמניסטית.
3. לא כל התקפה פמניסטית על היכל הצדק צודקת. הרבה פעמים האמירה הכי משמעותית של ארגוני הנשים היא בשתיקתן הרועמת.
